איך לשחק שש בש
המדריך האולטימטיבי
הקדמה
שש בש הוא אחד ממשחקי הלוח העתיקים בעולם - עם היסטוריה של למעלה מ-5,000 שנה. המשחק פשוט ללמידה אך קשה לשליטה. הוא משלב אסטרטגיה, מזל ותזמון במירוץ להוצאת כל אבני המשחק שלך לפני היריב.
מדריך זה ילווה אותך דרך חוקי השש בש הבסיסיים - מהסידור הראשוני ועד לניצחון - כך שתוכל להתחיל לשחק בביטחון תוך דקות.
אם אתה מעדיף לצפות בסרטון וידאו למתחילים, בדוק את סדרת הסרטונים החדשה שלנו על אסטרטגיית שש בש למתחילים, והתחל עם הסרטון שמופיע למטה.
פריסת הלוח
שש בש הוא משחק לוח לשני שחקנים.
לכל שחקן יש:
2 קוביות
15 אבני משחק
ישנה קוביית הכפלה אחת.
הלוח מחולק ל-4 רבעים: שני "בתי חוץ" ושני "בתי בית". כל רבע מחולק ל-6 "משולשים" (נקודות), ובסך הכל יש 24 נקודות על הלוח.
המחיצה האנכית נקראת "הבר" ומגשי הוצאת האבנים ממוקמים בצד הלוח.
איך לסדר את הלוח
White has:
לשחקן הלבן יש:
שתי אבנים על נקודה 24 (האבנים האחוריות ביותר)
חמש אבנים על נקודה 13 (נקודת האמצע)
שלוש אבנים על נקודה 8
חמש אבנים על נקודה 6
האבנים של השחקן השחור ממוקמות באופן סימטרי לאלו של הלבן.
השחקן הלבן נע נגד כיוון השעון והשחקן השחור נע עם כיוון השעון.
איך לנצח
מטרת משחק השש בש היא להזיז את כל אבני המשחק שלך לתוך "בית הבית" שלך, ולאחר מכן להוציא אותן מהלוח (נסביר זאת בהמשך). ניתן להתחיל להוציא אבנים רק כאשר כל אבני המשחק שלך נמצאות בתוך בית הבית. השחקן הראשון שמצליח להוציא את כל האבנים שלו מנצח במשחק.
תחילת המשחק
השחקנים מתחילים את המשחק בהטלת קובייה אחת כל אחד - זוהי "זריקת הפתיחה". אם שני השחקנים מטילים את אותו המספר, שניהם חייבים להטיל שוב.
השחקן שהטיל את המספר הגבוה ביותר זוכה בזריקת הפתיחה וחייב לשחק את צירוף הקוביות שהטיל. בשאר תורות המשחק, כל שחקן מטיל שתי קוביות.
כאן השחקן הלבן זכה בזריקת הפתיחה על ידי הטלת 3, מספר הגבוה מה-1 של השחקן השחור. הלבן מרים את הקובייה שלו, וכעת תורו של השחור להטיל את הקוביות שלו כדי להתחיל את התור השני במשחק.
דאבל והזזת אבנים
כאשר שחקן מטיל שני מספרים זהים זה נקרא "דאבל". הטלת דאבל נותנת לך את המספרים פעמיים. לדוגמה: אם הטלת שתי קוביות עם הספרה 2, יש לך כעת ארבעה "צעדי 2" שתוכל לבצע. זה נכון לכל דאבל שתטיל.
בכל הטלה, עליך להשתמש בשני מספרי הקוביות אם הדבר אפשרי! אתה יכול לבחור אם לשלב את מספרי הקוביות ולהזיז אבן אחת, או להפריד את המספרים ולהזיז שתי אבנים נפרדות - או במקרה של דאבל, להזיז עד ארבע אבנים נפרדות.
עוגנים ופריימים (בתים)
שתי אבנים או יותר על נקודה נקראות "עוגן" או "בית". אבני היריב שלך לא יכולות לנחות על העוגנים שלך מכיוון שאתה תופס את הנקודות הללו. כאשר עוגנים ממוקמים זה לצד זה, זה נקרא "פריים" (רצף בתים). כדי לעבור את הפריים או העוגן של היריב, האבנים שלך חייבות להיות מסוגלות לנחות על נקודה פנויה.
גמישות ויעילות
ההסתברות שלך ליצור עוגנים גבוהה הרבה יותר אם אתה משחק על פי עיקרון הגמישות.
כשאתה משחק בגמישות, אתה מציב את האבנים שלך לא בערימות, אלא מפוזרות על פני מספר נקודות. זה מגדיל את הסיכוי ליצור עוגנים.
יעילות
מושג היעילות קשור קשר הדוק לגמישות. כפי שאמר אגדת השש בש פול מגרייל: "שים את האבנים שלך היכן שהן שייכות".
ערך הליבה של ציטוט זה הוא שכל אבן צריכה לעשות משהו מועיל. כל מהלך חשוב. כדי להמחיש את הרעיון בקצרה, בדוק את שתי העמדות המנוגדות הללו:
"לאכול" אבנים
אבן בודדת יכולה "להיאכל" אם אבן של היריב נוחתת עליה. כאשר אוכלים אבן, יש להניח אותה על הבר. כאשר לשחקן יש אבנים על הבר, עליו להשתמש בהטלת הקוביות שלו כדי להכניס את האבנים לבית הבית של היריב לפני שהוא יכול להזיז אבנים אחרות.
מהלכים כפויים
אם ניתן להשתמש בשתי הקוביות, חובה לעשות זאת. אינך יכול לבצע מהלך שמונע ממך לשחק עם הקובייה השנייה, אם קיים מהלך אחר שמאפשר לשחק עם שתי הקוביות.
הוצאת אבנים
כאשר כל האבנים שלך נמצאות בתוך בית הבית שלך, אתה יכול להתחיל להוציא אותן מהלוח. אתה חופשי לבצע כל מהלך חוקי בתוך בית הבית שלך עם מספרי הקוביות שקיבלת, כולל מהלכים שאינם הוצאת אבנים.
אם הטלת מספר גבוה יותר מהנקודה שעליה נמצאות האבנים שלך, עליך להוציא אבנים מהנקודה האחורית ביותר המכילה אבנים.
אסטרטגיות
בשש בש יש 4 אסטרטגיות בסיסיות.
השליטה במתי ואיך להשתמש בהן היא מה שהופך את המשחק למורכב ומרתק כל כך - זו מיומנות שלוקח חיים שלמים לשכלל. אם אתה משחק נגד מישהו שלא מבין את האסטרטגיות האלה, יהיה לך יתרון משמעותי.
גורם מפתח אחד קובע באיזו אסטרטגיה להשתמש: המירוץ - ספירת הפיפסים (pip count) שלך.
כאשר אתה בפיגור במירוץ, בדרך כלל תבחר באסטרטגיית פריים או מגע.
כאשר אתה מוביל, בליץ או מירוץ הם לרוב הגישה הטובה ביותר.
פריים (Prime): בניית "חומה" של עוגנים (בתים) שהאבנים האחוריות ביותר של היריב שלך לא יכולות לברוח ממנה.
בליץ (Blitz): אתה מכריע את היריב שלך על ידי "אכילת" האבנים שלו וסגירת בית הבית שלך עם עוגנים כך שהוא לא יוכל להיכנס מהבר.
מירוץ (Race): פשוט להסתמך על הטלת קוביות גבוהות יותר מהיריב שלך, כדי שתוכל להיות השחקן הראשון שמוציא את כל האבנים שלו.
מגע (Contact) או "משחק החזקה" (Holding Game): כאשר אתה בפיגור במירוץ, החזק מעמד באמצעות עוגן בשטח בית הבית של היריב, משם תחכה להזדמנות "לאכול" לו אבן.
במהלך משחק שש בש, תשחקו הרבה "משחקי מגע", מכיוון שזוהי האסטרטגיה הנפוצה ביותר עבור השחקן שנמצא בפיגור במירוץ. אם הצלחת להחזיק "עוגן" בבית הבית של היריב שלך, תמיד יש לך סיכוי להפוך את המשחק!
אם אתה בפיגור גדול במירוץ (לפחות 70 פיפס), אתה יכול אפילו להחזיק שני עוגנים בלוח הפנימי של היריב בזמן שאתה בונה את בית הבית שלך. וריאציה זו של אסטרטגיית המגע נקראת "משחק אחורי" (backgame).
שיטת הניקוד
ישנן שלוש דרכים לנצח במשחק שש בש:
ניצחון רגיל (נקודה 1): כאשר הוצאת את כל האבנים שלך והיריב שלך הוציא בין 1 ל-14 אבנים.
מארס (2 נקודות): כאשר הוצאת את כל האבנים שלך והיריב שלך לא הוציא אף אבן
מארס טורקי (3 נקודות): כאשר הוצאת את כל האבנים שלך, היריב שלך לא הוציא אף אבן, ועדיין יש לו אבן אחת או יותר על הבר או בתוך בית הבית שלך.
קוביית ההכפלה
כאשר יש לך יתרון במשחק, בדרך כלל תרצה להכפיל את היריב שלך. יש להציע את הקובייה כאשר זהו תורך, ולפני הטלת הקוביות.
הנקודות שמקבלים בניצחון מוכפלות בערך קוביית ההכפלה. כאשר הקובייה מוצעת ומתקבלת לראשונה, הערך עולה מ-1 ל-2. הערכים יכולים רק להכפיל את עצמם בכל פעם.
ניצחון במשחק רגיל עם קובייה על 2 יעניק לך 2 נקודות. ניצחון במארס (ששווה 2 נקודות) עם קובייה על 4 יעניק לך 8 נקודות.
השחור מכפיל את הלבן, וללבן יש כעת שתי אפשרויות: לקחת (Take) או לוותר (Pass).
אם הוא מוותר, המשחק מסתיים והיריב שלו זוכה במספר הנקודות שעל הקובייה. ויתור על הכפלה ראשונית מזכה את היריב בנקודה אחת, ויתור על הכפלה חוזרת מ-2 ל-4 מזכה את היריב ב-2 נקודות, וכן הלאה.
הלבן "לוקח", ובכך הופך לבעלים של הקובייה, ויהיה היחיד שיוכל להציע את ההכפלה הבאה מכאן ואילך.
המשחק ממשיך ושני השחקים משחקים כעת על הסכום הגבוה יותר, וכעת תורה של השחקנית השחורה להטיל את הקוביות.
השחור מכפיל את הלבן, וללבן יש כעת שתי אפשרויות: לקחת (Take) או לוותר (Pass).
אם הוא מוותר, המשחק מסתיים והיריב שלו זוכה במספר הנקודות שעל הקובייה. ויתור על הכפלה ראשונית מזכה את היריב בנקודה אחת, ויתור על הכפלה חוזרת מ-2 ל-4 מזכה את היריב ב-2 נקודות, וכן הלאה.
הלבן "לוקח", ובכך הופך לבעלים של הקובייה, ויהיה היחיד שיוכל להציע את ההכפלה הבאה מכאן ואילך.
המשחק ממשיך ושני השחקנים משחקים כעת על הסכום הגבוה יותר, וכעת תורה של השחקנית השחורה להטיל את הקוביות.
ספירת פיפסים (Pip Count)
שש בש הוא במהותו מירוץ כדי לראות מי יכול להזיז את כל האבנים שלו לקו הסיום ראשון. "ספירת הפיפסים" היא דרך למדוד מי מוביל במירוץ הזה.
השחקן עם ספירת הפיפסים הנמוכה יותר הוא המוביל.
פורמטים של משחק
בשש בש, שני פורמטים עיקריים נפוצים: משחקי כסף (money games) ומשחק על נקודות (match play).
משחקי כסף
בפורמט זה, כל משחק הוא עצמאי, והשחקנים יכולים להחליט לשחק על סכום מסוים, אם כי משחק על כסף אמיתי הוא אופציונלי. המשחקים נמשכים ללא הגבלה, והשחקנים מסכמים ביניהם מתי להפסיק, בדרך כלל כאשר אחד מהם מחליט לסיים.
חוק ג'קובי
פרט חשוב: במשחקי כסף חל חוק ג'קובי, שמשמעותו שניתן לנצח מארס רק אם התבצעה הכפלה אחת לפחות במהלך המשחק.
משחק על נקודות
פורמט זה הוא סטנדרטי בטורנירים, שבו שחקנים מתחרים כדי להגיע לסך נקודות שנקבע מראש כדי לנצח במשחק כולו.
אורכים נפוצים למשחק כזה כוללים 1, 3, 5 או 7 נקודות, כאשר טורנירים גדולים כוללים לעתים קרובות משחקים של 17 נקודות או יותר.
חוק קרופורד
קוביית ההכפלה נמצאת בשימוש, וחוק קרופורד חל כאשר שחקן נמצא במרחק נקודה אחת מהניצחון, והוא מגביל את השימוש בקוביית ההכפלה למשחק אחד כדי לאזן את היתרון.
שש בש זה מדהים!
עכשיו שאתם יודעים איך להתחיל לשחק שש בש, היכנסו לאתר המשחקים שלנו או הורידו את האפליקציה שלנו דרך הקישורים למטה.
בדקו גם את ערוץ היוטיוב שלנו כאן.
שש בש הוא משחק מדהים שאנשים בכל רחבי העולם אוהבים. הצטרפו לקהילת באקגמון גלקסי